סיבות עיקריות לתמורות בסמכות המורית ולמעורבות ההורים במסגרת החינוכית
1. העידן הפוסט מודרני הביא עימו הרבה שינויים חברתיים שכמובן השפיעו גם על המוסד החינוכי. למשל שימוש בטכנולוגיה כמו אינטרנט, מכשירים סלולרים. המרחב הווירטואלי טשטש את המציאות של מגבלות זמן ומרחב שמצריכות דחיית סיפוקים, הכול אפשרי כאן ועכשיו בלחיצת כפתור. בקרב הורים רבים נוצרה תחושה וציפייה לזמינות online של המורה לנוכח התפתחויות טכנולוגיות אלו ואחרות.
2. נגישות המידע- השפעה נוספת של העידן הפוסט מודרני היא שהמידע שפעם היה נגיש רק למורה דרך הכשרות מקצועיות שעבר נגישות היום גם להורים, לפחות באופן חלקי, שוב, דרך מקורות המידע האלקטרונים. הורים מגלים בקיאות בתוכניות לימוד שונות , קוראים משובים עליהם וחשים רצון להשפיע כך שילדם ילמד בשיטה זו או אחרת. גם פה מצב זה יכול ליצר פגיעה בסמכות שכן המורה אינו מקור הידע הבלעדי.
3. אמיתות רבות- אחד מהערכים המונחלים בעידן זה הוא כי אין אמת מוחלטת יש הצפה של גישות חינוכיות וידע תיאורטי שלא אחת סותר אחד את השני. במציאות זו נוצרים סיטואציות רבות בהם העולם הערכי ממנו בא הילד שונה בבסיסו ובמהותו מהעולם של המורה כאדם ומתפיסתו הערכית כמחנך.
4 זכויות הילד-בשנים האחרונות התפיסה הרווחת בין אם באופן גלוי ובין אם באופן סמוי היא שהילד הוא במרכז. יש לכך היבטים חיוביים כמו תפיסת הילד כבעל זכויות, הצורך בהגנה על הילד במקרים חריגים וכולי. לעומת זאת נולדת ציפייה הורית לכך שגם בבית הספר הילד יראה וצרכיו יהיו מרכזיים לעיתים תוך ביטול וכעס על צרכי המערכת והציפייה להתאים את הילד למסגרת.
5. הורים בקריירה- לאחרונה שני ההורים יוצאים לעבודה ומפתחים קריירה לכך מלווים רגשות אשמה גדולים מאד מצד ההורים. הזמן שהם מבלים עם ילדיהם הוא מצומצם יותר מאשר בעבר ולכן בזמן המועט הם אינם רוצים לעסוק בסוגיות משמעת וחינוך אלא להיתפס כטובים, מפנקים ואוהבים, מה שמשאיר למחנכים את עול החינוך. כדי שהמורה יצליח ליצור קשר בונה ומיטיב עם ההורים עליו להחזיק בתוכו מספר
הנחות יסוד שילוו אותו בכל התערבות. הנחות יסוד בבסיס התקשורת:
1. מערכת החינוך כפי שהיא בנויה היום לא מצליחה לתת סביבה אידיאלית ללמידה לא למורה ולא לתלמיד.
2. אישיותו של הילד מורכבת ממכלול של יכולות, כישורים, תכונות , תחומי עניין ועוד. וההיבט הלימודי מהווה רק פן אחד בזהותו.
3. אני כמורהו של התלמיד מכיר רבדים מסוימים באישיותו שנחשפים במהלך היכרותי עימו במסגרת בית הספר, ההורה מכיר צדדים אחרים בתלמיד שאיני ער להם.
המרחב שיאפשר תקשורת בונה: 1
. המורה צריך לחוש בטוח, לא לתרגם את דברי ההורה כאיום או כהתקפה עליו.
? התמקצעות מתמדת מעניקים למורה תחושת בטחון
? הכרות מעמיקה עם התלמידים , עם קשייהם וכוחותיהם מעניקה למורה בטחון.
? יצירת מרחבים להתייעצויות מקצועיות סביב סוגיות חינוכיות פדגוגיות.
? הכרת המורה במגבלות המערכת ובמגבלותיו שלו.
2. המורה צריך ליצור מרחב לדיאלוג אמפאטי שבו הוא מרשה לעצמו לרגע לצאת ממגבלות תפקידו וזהותו המקצועית לעבר נעליו של ההורה. רק לאחר יחוש את חוויתו של ההורה יוכל לחזור לתפקידו כמורה ולנסות לתת מענה
? ליצור משחקי תפקידים תוך כדי שיחה.
? למורים שהם גם הורים לנסות לחשוב איך היו חשים בסיטואציה דומה שבה היו מעורבים ילדיהם.
? לנסות ולהיזכר בחוויות של המורה כילד מבית הספר היסודי והתיכון שמזכירות את הסיטואציה הנוכחית.
3. כדי שהורה יוכל לקחת אחריות על חלקו הוא צריך לחוש שגם המורה לקח אחריות אמיתית.
? המורה יברר לעצמו מה מדברים יש ביכולתו לשנות, על מה הוא מסוגל לקחת אחריות .
? המורה ייעזר בצוות המקצועי שנמצא לצידו והבעיה לא תחווה כבעיה אישית שלו אלא כקושי של המערכת
4. ההורה צריך לחוש שהמורה רואה את ילדו, מכיר אותו על כוחותיו וחולשותיו. שהוא פועל ממניעים חינוכיים טהורים ולא משיקולים זרים אחרים. (חיפוי על חוסר מקצועיות, שיקולים כלכליים, רגשות מסוימים כלפי התלמיד)
? למשל שימוש במחברת קשר לא רק להערות אלא גם להארות ולהיבטים חיוביים שאתה כמורה נחשף אליהם במהלך היום יום.
? עידוד הילדים לראות את יכולותיהם וכישוריהם לא רק מפן לימודי אלא גם בהיבטים של יוזמה, יצירתיות, מנהיגות, חברות, רגישות וכולי
5. המורה צריך לשאוף לשיח שאינו שיח דיכוטומי בו כל אחד מציג עמדה מנוגדת לשני אלא ששני הצדדים יחזיקו את מורכבות הדילמה והבעיה.
סימן לדיאלוג מוצלח הוא כאשר ההורה והמורה עומדים מאותו צד של המתרס כשותפים לתמיכה בתלמיד.
הכותבת מעבירה סדנאות לצוותי חינוך בנושא הקשר הורה- מורה לפרטים ניתן לפנות לזהורית אסולין שמחון 050-2774277
